ונפתח במשל: בארץ חלם החליטו קברניטי המשק לפתוח את שוק התקשורת הסלולרית לתחרות מחו"ל. מה עשתה חברת הסלולר המובילה באותה מדינה בכדי להילחם ברוע הגזירה – הלכה וסגרה את השירות למיליון הלקוחות שלה למשך יומיים לאות מחאה.
זו אכן חלם אתם אומרים – זה לא יתכן – הרי הם יורים לעצמם ברגל ויגרמו ללקוחות שלהם לעזוב אותם במקום להישאר.
לא יתכן? הרי זה בדיוק מה שעשו עובדי חברת אל על והנהלת החברה בתחילת השבוע.
במשך שלושת העשורים האחרונים הזדמן לי לצערי לטוס לחו"ל פעמים רבות. בכל המקרים התאמצתי לבחור בחברת אל על פני חברות אחרות ולעודד את העובדים בחברות שניהלתי להעדיף את חברת אל על גם כאשר פירוש הדבר היה לשלם עבור כרטיסי טיסה יקרים יותר, או עבור שהייה של עובד בסוף שבוע בחו"ל בכדי להמתין לטיסות חזרה עם צאת השבת.
אני לא מתבייש לומר שהסיבה העיקרית לכך היתה פטריוטיות – העדפה של כחול לבן. השירות של אל על היה לטעמי בסדר – לא טוב ולא גרוע משמעותית מזה של חברות אחרות.
בימים האחרונים עקבתי בהשתאות אחר השביתה של חברות התעופה הישראליות ובראשן חברת אל על. השבתה פתאומית, אלימה, שפגעה באלפי אנשים, תיירים וישראלים כאחד. שביתה עליה הכריזו ביום חמישי – בהתראה של פחות משלושה ימים.
ברצוני לציין כי לא נפגעתי מהשביתה בכל דרך והיא לא שיבשה תוכניות – לא לי, לא לעובדי ולא למי ממכרי. בעבר נתקעתי שלוש פעמים בשדות תעופה בארץ ובחו"ל בשל השבתות פתאומיות ופראיות של נתב"ג – מה שלא גרם לי לחיבה יתרה ליו"ר ההסתדרות דאז (השר דהיום – עמיר פרץ) אבל זה שייך לסיפור אחר.
אפשר לחלק את השביתה לשני חלקים – החלק שקדם לאישור הסכם השמים הפתוחים בממשלה והחלק שאחריו. נתייחס לרגע לחלק השני: בהחלטת הממשלה נקבע כי עם אישור ההסכם, מוקצבים לשרי האוצר והתחבורה 45 יום לדון עם החברות על פיצוי (כגון עבור הוצאות הביטחון).
הייתי (אולי) יכול להבין אם השביתה היתה מתחילה לאחר תום 45 הימים הללו, במידה והממשלה לא היתה נושאת ונותנת בתום לב, אבל להמשיך את השביתה הבריונית הזו רק בכדי "לזרז" את המו"מ עם הממשלה – זו פשוט בריונות וחוצפה.
ועוד כמה מחשבות:
- ההנהלה – אני לא מבין בחוקי התעופה, אבל צפיתי במנכ"ל אל על (בעודו מתאפק לא לחנוק את השר כ"ץ היושב לידו באולפן) מסביר את הרציונל לשביתה ומדוע היא נחוצה, אך לא משבית את הטיסות בעצמו אלא נותן לעובדים לעשות זאת כדי שלא יצטרך חלילה לפצות את ציבור הנוסעים.
- ההסתדרות – מחזיק תיק התחבורה בהסתדרות התראיין לערוץ 2 ביום ראשון בערב, על רקע תורים משתרכים של נוסעים מיואשים בשדה התעופה, ואמר לכתבת "הרי אם לא היתה שביתה לא היית מראיינת אותי" – ובכן אדוני – אני חושב שאתה טועה, במידה והיית מעוניין הרי שהיו מזמינים אותך לאולפן ומראיינים אותך בשמחה. ובכל אופן נראה לי שיכולת למצוא שיטות פחות גרועות להשיג זמן מסך. אגב – בהמשך להערתו לפיה "יש לכל חברות התעופה הישראליות ביחד רק 40 מטוסים מסכנים", מתבקש אותו אדון נכבד לבדוק את דיווחי החברות בנדון שמעלים מספרים שונים וכן את העובדה שביומיים המדוברים תוכננו לחברת אל על לבדה 107 טיסות יוצאות מנתב"ג.
- הממשלה – ראשית יש לברך את הממשלה שלא נכנעה ללחץ במבחנה הראשון – עם זאת הייתי מצפה מממשלה יצירתית לחכור מספר מטוסים אזרחיים בכדי להחזיר הביתה תיירים שתקועים בארץ, ואולי להחזיר מחו"ל ישראלים שנתקעו שם. ובכך להשפיע באופן דרמטי על ניהול המשבר ועל השלכותיו התדמיתיות למדינה.
- עובדי אל על – איפה היצירתיות שלכם? הרי הכי קל והכי מטופש זה להשבית הכל ובבת אחת – קל כי זה לא מצריך שום מחשבה ומטופש כי זה פוגע קודם כל ובעיקר בלקוחות שלכם ולא בממשלה עליה אתם מנסים ללחוץ. במקום זה יכולתם לבחור בדרכים יצירתיות יותר שתפגענה באוצר המדינה ונמקבלי ההחלטות (ואני יכול להעלות רעיונות רבים) – אבל לא – אתם בחרתם בדרך הפשוטה מבחינתכם.
- הוצאות הביטחון – המחזור של אל על בשנת 2012 עמד על שבעה וחצי מיליארד שקלים מתוכם כ-370 מיליון עבור הוצאות ביטחון. יהיה סביר להניח שאובדן ההכנסות כתוצאה מאי טיסות בשבת עומד על לכל הפחות 10% מהמחזור – כלומר 750 מליון ₪ – פי שניים מכלל הוצאות הביטחון ופי 10 מהחלק במימון הוצאות הביטחון שבגללו פרצה השביתה (ההפרש בין 80% אותם הסכימה הממשלה לתת מלכחתחילה לבין 97.5% שהובטחו עם תום השביתה). אז הרשו לי לפקפק בטענה שהוצאות הביטחון הם הם האזיקים שכובלים את ידי החברה (כפי שתוארו בציוריות רבה ע"י דוברים שונים מטעם החברה ומטעם ההסתדרות) בבואה להתחרות בחברות התעופה הזרות ("וכולנו הרי שמחים לתחרות!") ולא רחמנא ליצלן הנושא הטעון של הטיסות בשבת, בגינו מושבת צי המטוסים של החברה ליום וחצי בשבוע.
- השורה התחתונה – הרי על מה התנהלה השביתה הזו – על הפגיעה בתחרותיות של אל על בגלל פתיחת השוק לתחרות רבה יותר. כפי שאמרתי בהתחלה, השיקול הכספי מעולם לא היה השיקול הדומיננטי מבחינתי בבחירת חברת תעופה, אבל אחרי ארועי השבוע האחרון, בהם הפגינה החברה באופן מעורר השראה את התייחסותה לציבור לקוחותיה, אעשה כל מאמץ בעתיד לא לטוס בחברת אל על, ואפעל כדי שגם העובדים שלי יבחרו באותה הדרך. אני משוכנע שיש אלפים נוסעים אחרים שאחרי הסבל שחוו בימים האחרונים לא יבחרו בחברת אל על בעתיד.
אז במבחן התוצאה חברים – פשוט נכשלתם. הדבר העיקרי שעשיתם השבוע הוא קידום מכירות מוצלח עבור המתחרים שלכם. ולא, לא אשמח לראותכם בטיסתי הבאה.