סנדי (שם בדוי) בת הטיפש עשרה רובצת על הספה מול הטלוויזיה, כפי שהיא עושה כבר חודש וחצי מאז התחיל החופש הגדול (כמובן רק בזמן שהיא ערה ובזמן שאינה עם חברות או במסיבות אל תוך הלילה).
אמא שלה מתחילה לשטוף את הבית לקראת ארוחת יום השישי. בת הטיפש עשרה מזהה את הפעילות וזעה באי נוחות. היא נזכרת איך כעסו עליה בכל עשרות הפעמים הקודמות בהן התעלמה ממה שקורה והמשיכה לבהות בטלוויזיה.
בחוסר רצון, ונהמות תסכול היא גוררת עצמה מהספה ואוחזת במגב. היא תגרוף את המים במשך 5 דקות ותחזור מותשת אל הטלוויזיה ואל הרשתות החברתיות.
היא רואה את המוני ההודעות החדשות מהחברה א' ששלחה לה הודעה 5 דקות קודם, ומשלא ענתה – שוב שלוש הודעות כעוסות בנוסח של "למה את מסננת אותי!".
סנדי ממהרת לענות – "לא יכולתי לדבר, ההורים שלי כל הזמן צועקים עלי, בסך הכל ניסיתי לראות טלוויזיה אבל אז הייתי צריכה לעזור לאמא שלי לשטוף את הבית בזמן שאחי לא עושה שום דבר. אני אומרת לך – האישה הזאת ממש חולת נקיון – שוטפת את הבית כמעט כל שבוע. לפעמים אני חושבת שאני לא שייכת למשפחה הזאת. רע לי."
ב' מתכתבת עם א' – "למה סנדי סיננה אותך?". א' עונה בהודעה מפורטת – "שוב הכריחו אותה לעזור בבית, כשהאחות שלה רואה טלוויזיה על הספה, נראה לי שהיא לא חלק מהמשפחה הזאת. אני חושבת שרע לה".
ג' מתכתבת עם ב' – "למה לא ענית לי קודם?". ב' עונה בהודעה מפורטת – "התכתבתי עם א'. היא התחרפנה מזה שסינדי מסננת אותה. סינדי – רע לה! האמא החורגת שלה כל הזמן צועקת עליה ומכריחה אותה לעשות דברים בבית כשהאחיות שלה לא נוקפות אצבע".
ג' מעלה פוסט – "סינדרעלה מסכנה, האמא החורגת שלה מכריחה אותה לעבוד כמו שיפחה בזמן שהאחיות שלה מבלות במסיבות כל הזמן".
האחים גרים (שלא יודעים לבטא את האות ע') רואים את הפוסט, ולוקחים עליו קרדיט.