ומה עכשיו?

השבוע נדרשתי לשרותי טכנאי למערכת האזעקה בביתי. כשהתקשרתי אל הטכנאי הוא ענה בקוצר רוח "רק רגע", ואז שמעתי אותו צועק על מישהו אחר "הם פשוט התחרפנו לגמרי".

ברגע זה האירה בי התובנה שבעצם אינני יודע כלום על אותו טכנאי. אינני יודע אם הוא ביביסט חשוך תומך רפורמה, או יפה נפש מבוהל המתנגד למהפכה החוקתית. ומה אם הוא משתייך למחנה הלא נכון, חשבתי לעצמי? הרי איך אוכל לסמוך על שיקול הדעת והיושרה שלו ולהיות סמוך ובטוח שיבצע את עבודתו נאמנה? ויתרה מזאת, האם אני מוכן לשלם לו כסף שחלילה יממן דלק לנסיעות איטיות בשדה התעופה או להפך ארוחת שבת נינוחה של מצביעים בורים?

גל המחשבות שלי לא נעצר שם. הבוקר בעת משחק פריסבי בחוף הים, סטה החפץ במעופו וחלף במרחק מדאיג מפרצופם של זוג אוהבים. האינסטינקט הראשון שלי היה להתנצל, אלא שאז הבנתי – הם אולי מהמחנה הלא נכון ואז חלילה לי מלשדר חולשה ואני צריך לצעוק "בפעם הבאה לא אפספס"!

ובעצם הבעיה הזו רובצת לפתחנו בכל יום בכל שעה. בשיחה נזעמת למוקד השרות של חברת הסלולר – אבל אולי המוקדנית עייפה כי חזרה מלילה של הפגנות בעד הצד הנכון – ואז חלילה לי מלדבר אליה בקוצר רוח כהרגלי? אני מצפה ממוקדי השרות להרחיב את התפריטים. "לשפה העברית הקישו 1 , לעברית בעד, הקישו 2, לעברית נגד הקישו 3 ".

ואותו מנוול שעוקף אותי בפקק על השוליים – איך אדע אם הוא בדרך למשימה המקודשת של חסימת הכניסה לנתב"ג או לעבודתו החשובה כעוזר פרלמנטרי בוועדת חוקה חוק ומשפט?

אבל כאן נכנסת לפעולה היזמות של סטארטאפ ניישן. נתחיל מלאו-טק. טלאי צבעוני שיעזור לזהות את ההשתיכות של כל אחד. נניח שחור לתומכי הרפורמה ולבן למתנגדי המהפכה (אבל בעצם אלו האחרונים משתמשים בדגלים שחורים אז אולי יעדיפו את הצבע השחור?). ואולי טלאי דו צדדי כך שאוכל להציג צד אחד בעודי אוסף את ההזמנה של תן ביס במטבחון במשרד, ואת הצד השני כשאני משחק סנוקר עם החברים מהגדוד?

אפשר כמובן גם לנסות לנחש. מי שמחייך – ברור שהוא תומך רפורמה, אחרת מה לעזאזל יש לו לחייך. משקפיים עגולות ומבט חנוני – ברור, כיפה על הראש – ברור, אבל מה נעשה עם מי שחובש כיפה ולו משקפיים עגולות, או מי שחלילה ידה משגת לרכוש עדשות מגע?

ומה אם לא נפגשים פנים אל פנים? אולי אפליקצייה דמויית true caller ? שכותבת ליד שם המתקשר "חשוד כתומך רפורמה". או בינה מלאכותית שמתייגת כל פרופיל אינסטגרם/פייסבוק/טיקטוק?

ומה נמליץ לבעלי עסקים קטנים שהמדינה חשובה להם אבל גם הפרנסה? למשל חנות ירקות. האם לשים שלט "לתומכי/מתנגדי בלבד", או "פתוחים זמנית לכל הדעות", ואולי פשוט שני מחירים לכל מוצר – במקום "מחיר לחבר מועדון" ירשם "מחיר למצביע הנבון".

ואולי צריך הפרדה מפלסית לפי שעות? כך שבימי ראשון שני וחמישי יהיה העסק (או מקום ציבורי כמו חוף הים) פתוח לקבוצה אחת, ובשאר ימות השבוע לקבוצה השניה?

ומה לגבי המתנדנדים, אולי טלאי מפוספס של "מטורפים, השתגעתם כולכם, עזבו אותי באמא שלכם"?