בימים מטורללים אלו, כאשר השיר השפן הקטן (או לפחות הפזמון שלו) יצא אל מחוץ לחוק, ומי ששר אותו מסתכן בלינץ (למעשה בסקילה כי אף אחד לא יעז להתקרב למרחק של פחות משני מטר), וכאשר מי שמשתעל בפרהסיה זוכה למבטים שהיו שמורים עד לאחרונה לפדופילים מורשעים המהלכים ברחוב במעיל ארוך, מצאתי לנכון לשתף בכמה הרהורים על המצב:
- אתם זוכרים את הסרט מדגסקר, כאשר אלכס האריה המורעב ראה בכל חיה ובפרט במורטי הזברה סטייק עסיסי, כך אני מרגיש בכל יציאה מהבית – כשכל אחד מההולכים מולי ברחוב הוא צלוחית פטרי רוחשת נגיפי קורונה מלאי עזוז – לא יודע איך זה אצלכם אבל אני פיזית מרגיש אותם נעזרים במחושים המוזרים שלהם בכדי לטפס לי על הרגל. ואגב הליכה ברחוב, שמתי לב שאנשים נמנעים מקשר עין, אולי הם חושבים שמבט במישהו אחר ממרחק של 5 מטר יגרום להידבקות, אבל יותר סביר שזה רק ביטוי של בושה – כמו שאלכס האריה התבייש בצורה שהוא ראה את מורטי הזברה – כך אנו מתביישים בזה שאנו רואים בכל אדם אחר כמצע גידול לנגיפים ולא כבן אדם.
- אני צופה בתדהמה (אבל בפה סגור ליתר בטחון) בזעקות השבר על הפגיעה בפרטיות כאשר הממשלה אישרה "במחטף לילי" לשב"כ לעקוב אחרי מיקום הטלפונים בכדי להתריע לאנשים שהם נדבקים פוטנציאליים. לעומת זאת כשאנחנו מקבלים הודעה מגוגל "איך היה בפונדק אסא" זה נראה לנו ממש מגניב. כלומר כשחברה מסחרית הרשומה באירלנד ואין עליה כל פיקוח עוקבת אחרי המיקום שלנו (וגם קוראת את ההודעות שאנחנו כותבים, בונה סרטונים מדליקים מהתמונות שצילמנו, מתעניינת ברשימת אנשי הקשר וכפי הנראה מנתחת את השיחות שאנחנו מנהלים), מאחסנת את המידע למשך 10 שנים ומוכרת אותו למפרסמים – זה ממש בסדר. אבל הגיוני לגמרי ששימוש במיקום שלנו בכדי להציל חיים הוא פגיעה חסרת מידה בפרטיות.
במחשבה שניה, לו רק הממשלה היתה מפעילה שיקול דעת ובמקום להפעיל את השב"כ פשוט קונה מגוגל פרסום מבוסס מיקום, כך שבמקום לקבל הודעה מוויז – "קפה עדינה 2 דקות ממקומך" נקבל הודעה – "חולה קורונה מאומת נושף בעורפך".
- לאנשים לוקח זמן להסתגל למציאות החדשה. למשל כשזוגתי שתחיה (באמת שתחיה – אני לא שורד דקה עם הילדים המבודדים בבית) מכינה הזמנה מהסופר מול המחשב, הרי שהשאלה "תבדוק אם יש גבינה בולגרית במקרר" איננה רלוונטית יותר. השאלה הנכונה היא – "האם תהיה גבינה בולגרית במקרר בעוד עשרה ימים" (כשהמשלוח יגיע).
- רבים טוענים וכפי הנראה בצדק שמספר הנדבקים גדול ממה שמדווח. מפות המראות את מספר האנשים בבידוד מתעדכנות באינטרנט מדי יום. מאידך יש לי יסוד להניח שמספר האנשים הנמצאים בבידוד אינו משקף את המציאות. לראיה מאז שנסגרו בתי הספר יש גידול בלתי סביר במספר האנשים הנמצאים בבידוד והדעת נותנת שיש בינהם הורים שניכסו לעצמם קירבה שלא היתה לחולה קורונה רק בכדי להשאיר את בן/בת הזוג עם שלושה ילדים, כביסה, וארוחות בעוד הם "נאלצים" לראות נטפליקס במרתף ולקבל מגש של אוכל 3 פעמים ביום.
- ואיך יודעים שהעולם מתחיל להסתגל למציאות החדשה? שבמקום לקבל הודעות דוא"ל עם הצעות מחיר מפתות לכדורי ויאגרה (שמן הסתם הדבר המשותף להן ולדבר האמיתי הוא הצבע), אני מתחיל לקבל הצעות לערכות בדיקה לקורונה (שמן הסתם הדבר המשותף להן ולדבר האמיתי הוא הצבע) – החל מ-$7.5 ליחידות בודדות ועד ל $2.5 ליחידה בכמות של מיליון (המעוניינים מוזמנים לפנות אלי בפרטי).
לא תם ולא נשלם. המשך יבוא….